[עריכה] ילדותה ונעוריה:
מריה קארי נולדה בעיירת האנטינגטון שבלונג איילנד, ניו יורק, הצעירה מבין שלושה אחים. אביה, אלפרד "רוי" קארי, עבד בתחום האווירונאוטיקה, והיה ממוצא אפריקני וונצואלי, ואמה, פטרישה היקי, זמרת אופרה לשעבר ממוצא אירי. המציאות באותם ימים, של חברה שמרנית אשר לא מוכנה להכיר בנישואים בין-גזעיים הקשתה על חיי המשפחה והוריה של מריה התגרשו כשהייתה בת שלוש.
יחסיה עם אביה נותקו ואמה נותרה המפרנסת היחידה, כשהן מחליפות מגורים לא פחות מארבע-עשרה פעמים; לעתים אף מתגוררות בבית מכרים. מוזיקה הפכה להיות המפלט הנפשי של מריה, ואמה, שזיהתה את הפוטנציאל הקולי של בתה, החלה לאמן אותה בשירה. היא החלה לכתוב שירים כשהייתה בבית-ספר וחברה למוזיקאי צעיר בשם בן מרגוליס כדי לעזור לה בהלחנתם. לאחר סיום התיכון, עברה מריה עם מעט הכסף שהיה ברשותה לניו יורק, שם היא חלקה דירה עם שתי שותפות כשהיא מרוויחה את שכרה מעבודות מלצרות וביצוע קולות רקע לזמרת אר אנד בי בשם ברנדה קיי סטארר.
ההזדמנות הגדולה של מריה הגיעה מכיוון לא צפוי. קלטת דמו בה הקליטה סקיצות של כמה משיריה הגיעה לידיו של טומי מוטולה, מי שכעבור שנתיים יהפוך ליו"ר חברת התקליטים קולומביה רקורדס. הוא התרשם מכישרונה, איתר אותה והחתים אותה על חוזה בן שבעה אלבומים בחברת התקליטים שלו.
[עריכה] פריצה והצלחה מוקדמת
אלבום הבכורה של מריה אשר יצא ב-1990, שווק בצורה אינטנסיבית לתקשורת ולקהל והנפיק ארבעה להיטים שביססו את מעמדה בראש המצעד האמריקני. האלבום מכר בשנתו הראשונה כ-6 מיליון עותקים וזיכה אותה בשני פרסי גראמי. הסינגל הראשון מתוכו, Vision Of Love, בלדה המשלבת בתוכה אר אנד בי, פופ וגוספל, נותר אחד משיריה הידועים והמשפיעים ביותר עד היום.
בספטמבר 1991 ראה אור אלבומה השני, Emotions. למרות קו מוזיקלי דומה לאלבומה הקודם ושירים הנעים בין סגנונות כגון פופ ואר אנד בי, מכר האלבום פחות מקודמו. להיטי האלבום כללו את שיר הנושא אשר הגיע למקום הראשון, Can't Let Go ו-Make It Happen.
במרץ 1992 הקליטה מריה את מופע האנפלאגד שלה בערוץ MTV. ההופעה יצאה על גבי אלבום שזכה לתשואות ולמכירות מרשימות והוכיח למבקריה כי היא אינה תוצר אולפן כפי שטענו. שיר אחד זכור במיוחד והוא חידושה ללהיט I'll Be There של חמישיית ג'קסון. השיר הגיע למקום הראשון במצעד האמריקני.
[עריכה] הצלחה עולמית
ביוני 1993 נישאה מריה למוטולה בטקס חתונה מפואר.
חודשיים לאחר מכן יצא אלבום האולפן השלישי שלה, Music Box. עד כה הייתה הצלחתה מחוץ לגבולות ארצות הברית מוגבלת ואלבום זה היווה את הפריצה הגדולה שלה גם לשוק האירופי. שירי האלבום זכו להצלחה רבה ברדיו, ביניהם: Hero ,Dreamlover ו-Without You. האחרון הפך לאחד הלהיטים הבולטים ביותר בעולם וכבש כמעט את כל המצעדים בעולם. האלבום הפך למצליח ביותר שלה עד היום ונמכר בלמעלה מ-30 מיליון עותקים.
ב-1994 הוציאה מריה את אלבומה Merry Christmas, אלבום חג שכלל שירים מסורתיים ידועים ושירים פרי עטה. את יציאת האלבום קידם הסינגל All I Want For Christmas Is You שזכה להשמעות רבות בתקופת חג המולד של אותה שנה ומאז הפך לקלאסיקה מודרנית. זהו האלבום הנמכר ביותר בעולם מסוגו ובכל שנה נמכר בעשרות אלפי עותקים. מכירותיו מסתכמות עד היום בכ-12 מיליון עותקים. עוד באותה שנה, הקליטה מריה דואט מצליח עם זמר האר אנד בי לות'ר ונדרוס בשם Endless Love, חידוש ללהיטם של דיאנה רוס וליונל ריצ'י מ-1981.
את שנת 1995 הקדישה מריה כדי להקליט את אלבום האולפן הבא שלה, Daydream. כשיצא בסוף השנה, זכה האלבום להצלחה סוחפת. שלושת הלהיטים הבולטים ממנו, One Sweet Day ,Fantasy ו-Always Be My Baby בילו פרק זמן מרשים של 26 שבועות בראש המצעד האמריקני. One Sweet Day, דואט עם בוייז טו מן בילה לא פחות מ-16 שבועות בראש, שיא אשר הוא מחזיק בו עד היום. האלבום זכה לתשבחות גם מצד המבקרים והיה מועמד ל-6 פרסי גראמי, אך לא זכה באף אחד מהם. מריה יצאה לסיבוב ההופעות העולמי הראשון בקריירה שלה שכלל את ארצות הברית, אירופה ואסיה.
[עריכה] עצמאות ותדמית חדשה
מריה קארי, 1998
שנת 1997 היוותה נקודת מפנה אישית ומקצועית בחייה של מריה. בדצמבר 1996 היא עזבה את אחוזתם שלה ושל מוטולה ועברה להתגורר בגפה. בזמן זה עבדה על אלבומה הבא, Butterfly, עם מפיקים כמו פי דידי ומיסי אליוט. האלבום יצר תהודה רבה כשיצא בספטמבר, גם בעקבות השינוי המוזיקלי שנקטה בו וגם בשל התדמית הפרובוקטיבית שיצרה לעצמה. שם האלבום נתפש בעיני רבים כמטאפורה על שחרורה של מריה מידיו ה"חונקות" של מוטולה ויציאתה לדרך עצמאית. להיטי האלבום כללו את Honey ו-My All. האחרון, אחת מהבלדות הידועות והאהובות ביותר שלה.
בזמן הפקת האלבום, החלה מריה לצאת עם כוכב הבייסבול הידוע, דרק ג'יטר. ג'יטר, שכמו מריה נולד לאב ממוצא אפריקאי ואם ממוצא אירי, לא הצליח להתמודד עם תשומת-הלב הרבה אליה זכתה הדיווה הצעירה מהתקשורת, והשניים נפרדו בידידות.
ב-1998 הקליטה מריה דואט עם וויטני יוסטון, When You Believe, לסרט האנימציה הראשון של דרימוורקס, נסיך מצרים. שיתוף הפעולה המדובר בין השתיים הפריך כל שמועה שהייתה בעבר כי הן יריבות. השיר זיכה את כותביו בפרס האוסקר היוקרתי בקטגורית "השיר הטוב ביותר". יוסטון וקארי נשארו חברות טובות עד היום. באותה שנה סיכמה מריה את 8 השנים הראשונות והמצליחות בקריירה שלה באוסף שנקרא Number 1's. היא איגדה בו את 13 שיריה אשר הגיעו למקום הראשון בארצות הברית.
ב-1999, כשהיא כבר במערכת יחסים עם הזמר הלטיני לואיס מיגל, הוציאה מריה את אלבומה Rainbow. האלבום שילב מגוון רחב של סגנונות ושיתופי פעולה עם אמני ראפ והנפיק את הלהיט הבולט מתוכו Heartbreaker. חילוקי דעות חוזרים ונשנים וחוסר שיתוף פעולה מצד חברת קולומביה, שכבר לא ראתה בקארי עדיפות עליונה, הביאו ל"חיסול" מוקדם של האלבום. למרות זאת, דואט בין קארי לבין להקת הבנים האירית ווסטלייף, צורף למהדורה מאוחרת של האלבום והגיע למקום הראשון בבריטניה. בדצמבר זכתה קארי בפרס "זמרת העשור" של מגזין ה"בילבורד" ובפרס מיוחד על הישגיה בטקס "פרסי המוזיקה האמריקאית".
[עריכה] גליטר
ב-2001, לאחר שסיימה את חוזה ההקלטות שלה בחברה קולומביה, חתמה מריה על חוזה חסר-תקדים עם חברת וירג'ין המסתכם ב-80 מיליון דולר לחמישה אלבומים. האלבום הראשון במסגרתו היה Glitter אשר שירת גם כפס-הקול לסרטה הראשון, הנושא את אותו שם. עוד לפני צאת האלבום, חוותה קארי התמוטטות עצבים נפשית ופיזית ואושפזה, דבר שגרר שמועות על נסיונות התאבדות. יש שטענו כי המשבר נבע בעיקר מפרידתה ממיגל. העובדה שהסינגל הראשון מהאלבום, Loverboy, הגיע למקומות נמוכים במצעדים לא עזרה אף היא. כשהגיע הסרט לאקרנים, הוא זכה לביקורות חריפות וקארי בעצמה הפכה להיות שק החבטות של התקשורת, שהתמודדה באותם ימים בעיקר עם אסון התאומים. הסרט ירד מהאקרנים לאחר מספר שבועות קטן ופס-הקול ששימש גם כאלבום הגיע למקום ה-7 בבילבורד, המיקום הנמוך ביותר לקארי במצעד.
בינואר 2002, 9 חודשים בלבד לאחר חתימת החוזה, שיחררה אותה חברת וירג'ין מהחוזה היוקתי, תמורת סכום פיצוי בסך של 28 מיליון דולר. במאי היא חתמה על חוזה, צנוע בהרבה, עם חברת איילנד דף-ג'אם אשר בבעלות יוניברסל. האלבום הראשון שהקליטה במסגרת הלייבל החדש היה Charmbracelet. למרות שיפור בתדמית הציבורית, הרדיו כבר לא תמך בה והפרויקט זכה להצלחה בינונית עם מכירות של 5 מיליון עותקים מתוכם מיליון בארצות הברית שם הגיע האלבום למקום ה-3 במצעד הבילבורד. שיתוף הפעולה המצליח שלה ב-2003 עם הראפר באסטה ריימס בשיר I Know What You Want החזיר אותה למצעדים.
[עריכה] תהילה מחודשת
בשנתיים הבאות שמרה קארי על שקט תקשורתי והתמקדה בעיקר בכתיבת שירים. לטענתה, כבר לא חיפשה אחר הצלחה מסחרית והשמעות ברדיו. על אלבומה החדש עבדה עם מפיקים כגון ג'רמיין דופרי, נלי והנפטונס. עם צאתו, זכה האלבום, The Emancipation Of Mimi, להצלחה מסחררת. We Belong Together, הסינגל השני מתוכו בילה 14 שבועות בראש המצעדים. בטקס הגראמי היא קטפה 3 פרסים בקטגורית האר אנד בי. האלבום נמכר ב-10 מיליון עותקים וקארי ליוותה אותו במסע סיבוב הופעות עולמי שנמשך כל הקיץ, וגרף כ-30 מיליון דולר. הצלחת האלבום לוותה ביציאת גרסא מיוחדת עבורו בשם "Ultra Platinum", שכוללת שירים נוספים אשר הקליטה. ב-2006 דירג המגזין האמריקני פורבס את קארי כאישה השישית העשירה ביותר בתעשיית הבידור, כשהוא מעריך את הונה בכ-225 מיליון דולר.
בשנת 2007 החלה לעבוד על אלבומה האחד עשר, שנקרא E=MC² אשר השתחרר בחודש אפריל 2008. הסינגל הראשון מתוכו, Touch My Body הפך ללהיט ה- 18 של קארי הנכנס למקום הראשון במצעד האמריקאי, ובכך עקפה את אלביס במספר מקומות ראשונים. בתקופה לפני יציאת האלבום, קארי החלה לקדם את חלק משירי האלבום כמו Migrate ואת הבלדה Bye Bye שיצאה כסינגל השני מתוך האלבום.
שם האלבום הוא משחק מילים על נוסחת תורת היחסות שפיתח אלברט איינשטיין, כרמז לאלבומה הקודם והמצליח של קארי, The Emancipation Of Mimi. קארי סיפרה באחד מראיונות הקידום לאלבום כי "האמנסיפציה של מימי היה ארוחת הערב, והאלבום החדש יהיה הקינוח". E מציין את המילה Emancipation, האותיות MC את ראשי תיבות שמה והחזקה (2) מתפרשת לחלק שני או כהאצה עצמית.
בחודש יציאת האלבום, קארי הרבתה להתארח בתוכניות אירוח ומופעים במטרה לקדם את האלבום. הדגש היה על תוכנית הכשרונות אמריקן איידול בה הוקדש לה ולשיריה ספיישל בן יומיים, בו המתמודדים חידשו את שיריה הבולטים ובנוסף קארי הופיעה עם הבלדה Bye Bye ושימשה כיועצת למתמודדים. האלבום נכנס ל-#1 בארצות הברית, האלבום השישי שלה שהגיע להישג הזה, ול-#3 בבריטניה. עד היום מכר האלבום כ-2.5 מיליון עותקים.
בסוף חודש אפריל קארי התחתנה בחשאי עם הראפר והשחקן ניק קאנון. בחודש מאי במגזין "פיפל" פורסמו תמונות החתונה של קארי ובנוסף, באותו החודש קטעים של קארי וקאנון יחד שולבו בקליפ לשירה Bye Bye.
בשנת 2008 הופיעה קארי בתפקיד עצמה בסרט אל תתעסקו עם הזוהן. בסרט שרה קארי את הדגל זרוע הכוכבים וגילמה את עצמה לאחר מכן בסצנה הומוריסטית. לאורך כל הסרט דמותה מופיעה בהדפסי החולצות של השחקן הראשי, אדם סנדלר ובשילוב שיריה בפס הקול. ב- 2009 הופיעה קארי בשני סרטים של הבמאי המוערך לי דניאלס: "טנסי" ו"פרשס", המבוסס על הספר Push מאת הסופרת ספייר. בשניהם זכתה לביקורות טובות. אלבומה הבא, שייקרא Memoirs of an Imperfect Angel, ישוחרר באוגוסט 2009. הסינגל הראשון מתוכו הוא רצועת המיד-טמפו Obsessed
[עריכה] מריה קארי במצעד הבילבורד
מריה קארי הצעידה 18 שירים במקום הראשון בבילבורד, יותר מכל אמן סולו אחר בהיסטוריה. היא שנייה רק לביטלס עם 20 שירים במקום הראשון. היא האמן היחיד שהצליח להצעיד להיט בפסגה בכל שנה בעשור מסוים, וסך כל להיטיה שהו 79 שבועות מצטברים בפסגה - יותר מכל אמן אחר. One Sweet Day, הלהיט המשותף שלה עם Boys II Men, שהה 16
מריה קארי נולדה בעיירת האנטינגטון שבלונג איילנד, ניו יורק, הצעירה מבין שלושה אחים. אביה, אלפרד "רוי" קארי, עבד בתחום האווירונאוטיקה, והיה ממוצא אפריקני וונצואלי, ואמה, פטרישה היקי, זמרת אופרה לשעבר ממוצא אירי. המציאות באותם ימים, של חברה שמרנית אשר לא מוכנה להכיר בנישואים בין-גזעיים הקשתה על חיי המשפחה והוריה של מריה התגרשו כשהייתה בת שלוש.
יחסיה עם אביה נותקו ואמה נותרה המפרנסת היחידה, כשהן מחליפות מגורים לא פחות מארבע-עשרה פעמים; לעתים אף מתגוררות בבית מכרים. מוזיקה הפכה להיות המפלט הנפשי של מריה, ואמה, שזיהתה את הפוטנציאל הקולי של בתה, החלה לאמן אותה בשירה. היא החלה לכתוב שירים כשהייתה בבית-ספר וחברה למוזיקאי צעיר בשם בן מרגוליס כדי לעזור לה בהלחנתם. לאחר סיום התיכון, עברה מריה עם מעט הכסף שהיה ברשותה לניו יורק, שם היא חלקה דירה עם שתי שותפות כשהיא מרוויחה את שכרה מעבודות מלצרות וביצוע קולות רקע לזמרת אר אנד בי בשם ברנדה קיי סטארר.
ההזדמנות הגדולה של מריה הגיעה מכיוון לא צפוי. קלטת דמו בה הקליטה סקיצות של כמה משיריה הגיעה לידיו של טומי מוטולה, מי שכעבור שנתיים יהפוך ליו"ר חברת התקליטים קולומביה רקורדס. הוא התרשם מכישרונה, איתר אותה והחתים אותה על חוזה בן שבעה אלבומים בחברת התקליטים שלו.
[עריכה] פריצה והצלחה מוקדמת
אלבום הבכורה של מריה אשר יצא ב-1990, שווק בצורה אינטנסיבית לתקשורת ולקהל והנפיק ארבעה להיטים שביססו את מעמדה בראש המצעד האמריקני. האלבום מכר בשנתו הראשונה כ-6 מיליון עותקים וזיכה אותה בשני פרסי גראמי. הסינגל הראשון מתוכו, Vision Of Love, בלדה המשלבת בתוכה אר אנד בי, פופ וגוספל, נותר אחד משיריה הידועים והמשפיעים ביותר עד היום.
בספטמבר 1991 ראה אור אלבומה השני, Emotions. למרות קו מוזיקלי דומה לאלבומה הקודם ושירים הנעים בין סגנונות כגון פופ ואר אנד בי, מכר האלבום פחות מקודמו. להיטי האלבום כללו את שיר הנושא אשר הגיע למקום הראשון, Can't Let Go ו-Make It Happen.
במרץ 1992 הקליטה מריה את מופע האנפלאגד שלה בערוץ MTV. ההופעה יצאה על גבי אלבום שזכה לתשואות ולמכירות מרשימות והוכיח למבקריה כי היא אינה תוצר אולפן כפי שטענו. שיר אחד זכור במיוחד והוא חידושה ללהיט I'll Be There של חמישיית ג'קסון. השיר הגיע למקום הראשון במצעד האמריקני.
[עריכה] הצלחה עולמית
ביוני 1993 נישאה מריה למוטולה בטקס חתונה מפואר.
חודשיים לאחר מכן יצא אלבום האולפן השלישי שלה, Music Box. עד כה הייתה הצלחתה מחוץ לגבולות ארצות הברית מוגבלת ואלבום זה היווה את הפריצה הגדולה שלה גם לשוק האירופי. שירי האלבום זכו להצלחה רבה ברדיו, ביניהם: Hero ,Dreamlover ו-Without You. האחרון הפך לאחד הלהיטים הבולטים ביותר בעולם וכבש כמעט את כל המצעדים בעולם. האלבום הפך למצליח ביותר שלה עד היום ונמכר בלמעלה מ-30 מיליון עותקים.
ב-1994 הוציאה מריה את אלבומה Merry Christmas, אלבום חג שכלל שירים מסורתיים ידועים ושירים פרי עטה. את יציאת האלבום קידם הסינגל All I Want For Christmas Is You שזכה להשמעות רבות בתקופת חג המולד של אותה שנה ומאז הפך לקלאסיקה מודרנית. זהו האלבום הנמכר ביותר בעולם מסוגו ובכל שנה נמכר בעשרות אלפי עותקים. מכירותיו מסתכמות עד היום בכ-12 מיליון עותקים. עוד באותה שנה, הקליטה מריה דואט מצליח עם זמר האר אנד בי לות'ר ונדרוס בשם Endless Love, חידוש ללהיטם של דיאנה רוס וליונל ריצ'י מ-1981.
את שנת 1995 הקדישה מריה כדי להקליט את אלבום האולפן הבא שלה, Daydream. כשיצא בסוף השנה, זכה האלבום להצלחה סוחפת. שלושת הלהיטים הבולטים ממנו, One Sweet Day ,Fantasy ו-Always Be My Baby בילו פרק זמן מרשים של 26 שבועות בראש המצעד האמריקני. One Sweet Day, דואט עם בוייז טו מן בילה לא פחות מ-16 שבועות בראש, שיא אשר הוא מחזיק בו עד היום. האלבום זכה לתשבחות גם מצד המבקרים והיה מועמד ל-6 פרסי גראמי, אך לא זכה באף אחד מהם. מריה יצאה לסיבוב ההופעות העולמי הראשון בקריירה שלה שכלל את ארצות הברית, אירופה ואסיה.
[עריכה] עצמאות ותדמית חדשה
מריה קארי, 1998
שנת 1997 היוותה נקודת מפנה אישית ומקצועית בחייה של מריה. בדצמבר 1996 היא עזבה את אחוזתם שלה ושל מוטולה ועברה להתגורר בגפה. בזמן זה עבדה על אלבומה הבא, Butterfly, עם מפיקים כמו פי דידי ומיסי אליוט. האלבום יצר תהודה רבה כשיצא בספטמבר, גם בעקבות השינוי המוזיקלי שנקטה בו וגם בשל התדמית הפרובוקטיבית שיצרה לעצמה. שם האלבום נתפש בעיני רבים כמטאפורה על שחרורה של מריה מידיו ה"חונקות" של מוטולה ויציאתה לדרך עצמאית. להיטי האלבום כללו את Honey ו-My All. האחרון, אחת מהבלדות הידועות והאהובות ביותר שלה.
בזמן הפקת האלבום, החלה מריה לצאת עם כוכב הבייסבול הידוע, דרק ג'יטר. ג'יטר, שכמו מריה נולד לאב ממוצא אפריקאי ואם ממוצא אירי, לא הצליח להתמודד עם תשומת-הלב הרבה אליה זכתה הדיווה הצעירה מהתקשורת, והשניים נפרדו בידידות.
ב-1998 הקליטה מריה דואט עם וויטני יוסטון, When You Believe, לסרט האנימציה הראשון של דרימוורקס, נסיך מצרים. שיתוף הפעולה המדובר בין השתיים הפריך כל שמועה שהייתה בעבר כי הן יריבות. השיר זיכה את כותביו בפרס האוסקר היוקרתי בקטגורית "השיר הטוב ביותר". יוסטון וקארי נשארו חברות טובות עד היום. באותה שנה סיכמה מריה את 8 השנים הראשונות והמצליחות בקריירה שלה באוסף שנקרא Number 1's. היא איגדה בו את 13 שיריה אשר הגיעו למקום הראשון בארצות הברית.
ב-1999, כשהיא כבר במערכת יחסים עם הזמר הלטיני לואיס מיגל, הוציאה מריה את אלבומה Rainbow. האלבום שילב מגוון רחב של סגנונות ושיתופי פעולה עם אמני ראפ והנפיק את הלהיט הבולט מתוכו Heartbreaker. חילוקי דעות חוזרים ונשנים וחוסר שיתוף פעולה מצד חברת קולומביה, שכבר לא ראתה בקארי עדיפות עליונה, הביאו ל"חיסול" מוקדם של האלבום. למרות זאת, דואט בין קארי לבין להקת הבנים האירית ווסטלייף, צורף למהדורה מאוחרת של האלבום והגיע למקום הראשון בבריטניה. בדצמבר זכתה קארי בפרס "זמרת העשור" של מגזין ה"בילבורד" ובפרס מיוחד על הישגיה בטקס "פרסי המוזיקה האמריקאית".
[עריכה] גליטר
ב-2001, לאחר שסיימה את חוזה ההקלטות שלה בחברה קולומביה, חתמה מריה על חוזה חסר-תקדים עם חברת וירג'ין המסתכם ב-80 מיליון דולר לחמישה אלבומים. האלבום הראשון במסגרתו היה Glitter אשר שירת גם כפס-הקול לסרטה הראשון, הנושא את אותו שם. עוד לפני צאת האלבום, חוותה קארי התמוטטות עצבים נפשית ופיזית ואושפזה, דבר שגרר שמועות על נסיונות התאבדות. יש שטענו כי המשבר נבע בעיקר מפרידתה ממיגל. העובדה שהסינגל הראשון מהאלבום, Loverboy, הגיע למקומות נמוכים במצעדים לא עזרה אף היא. כשהגיע הסרט לאקרנים, הוא זכה לביקורות חריפות וקארי בעצמה הפכה להיות שק החבטות של התקשורת, שהתמודדה באותם ימים בעיקר עם אסון התאומים. הסרט ירד מהאקרנים לאחר מספר שבועות קטן ופס-הקול ששימש גם כאלבום הגיע למקום ה-7 בבילבורד, המיקום הנמוך ביותר לקארי במצעד.
בינואר 2002, 9 חודשים בלבד לאחר חתימת החוזה, שיחררה אותה חברת וירג'ין מהחוזה היוקתי, תמורת סכום פיצוי בסך של 28 מיליון דולר. במאי היא חתמה על חוזה, צנוע בהרבה, עם חברת איילנד דף-ג'אם אשר בבעלות יוניברסל. האלבום הראשון שהקליטה במסגרת הלייבל החדש היה Charmbracelet. למרות שיפור בתדמית הציבורית, הרדיו כבר לא תמך בה והפרויקט זכה להצלחה בינונית עם מכירות של 5 מיליון עותקים מתוכם מיליון בארצות הברית שם הגיע האלבום למקום ה-3 במצעד הבילבורד. שיתוף הפעולה המצליח שלה ב-2003 עם הראפר באסטה ריימס בשיר I Know What You Want החזיר אותה למצעדים.
[עריכה] תהילה מחודשת
בשנתיים הבאות שמרה קארי על שקט תקשורתי והתמקדה בעיקר בכתיבת שירים. לטענתה, כבר לא חיפשה אחר הצלחה מסחרית והשמעות ברדיו. על אלבומה החדש עבדה עם מפיקים כגון ג'רמיין דופרי, נלי והנפטונס. עם צאתו, זכה האלבום, The Emancipation Of Mimi, להצלחה מסחררת. We Belong Together, הסינגל השני מתוכו בילה 14 שבועות בראש המצעדים. בטקס הגראמי היא קטפה 3 פרסים בקטגורית האר אנד בי. האלבום נמכר ב-10 מיליון עותקים וקארי ליוותה אותו במסע סיבוב הופעות עולמי שנמשך כל הקיץ, וגרף כ-30 מיליון דולר. הצלחת האלבום לוותה ביציאת גרסא מיוחדת עבורו בשם "Ultra Platinum", שכוללת שירים נוספים אשר הקליטה. ב-2006 דירג המגזין האמריקני פורבס את קארי כאישה השישית העשירה ביותר בתעשיית הבידור, כשהוא מעריך את הונה בכ-225 מיליון דולר.
בשנת 2007 החלה לעבוד על אלבומה האחד עשר, שנקרא E=MC² אשר השתחרר בחודש אפריל 2008. הסינגל הראשון מתוכו, Touch My Body הפך ללהיט ה- 18 של קארי הנכנס למקום הראשון במצעד האמריקאי, ובכך עקפה את אלביס במספר מקומות ראשונים. בתקופה לפני יציאת האלבום, קארי החלה לקדם את חלק משירי האלבום כמו Migrate ואת הבלדה Bye Bye שיצאה כסינגל השני מתוך האלבום.
שם האלבום הוא משחק מילים על נוסחת תורת היחסות שפיתח אלברט איינשטיין, כרמז לאלבומה הקודם והמצליח של קארי, The Emancipation Of Mimi. קארי סיפרה באחד מראיונות הקידום לאלבום כי "האמנסיפציה של מימי היה ארוחת הערב, והאלבום החדש יהיה הקינוח". E מציין את המילה Emancipation, האותיות MC את ראשי תיבות שמה והחזקה (2) מתפרשת לחלק שני או כהאצה עצמית.
בחודש יציאת האלבום, קארי הרבתה להתארח בתוכניות אירוח ומופעים במטרה לקדם את האלבום. הדגש היה על תוכנית הכשרונות אמריקן איידול בה הוקדש לה ולשיריה ספיישל בן יומיים, בו המתמודדים חידשו את שיריה הבולטים ובנוסף קארי הופיעה עם הבלדה Bye Bye ושימשה כיועצת למתמודדים. האלבום נכנס ל-#1 בארצות הברית, האלבום השישי שלה שהגיע להישג הזה, ול-#3 בבריטניה. עד היום מכר האלבום כ-2.5 מיליון עותקים.
בסוף חודש אפריל קארי התחתנה בחשאי עם הראפר והשחקן ניק קאנון. בחודש מאי במגזין "פיפל" פורסמו תמונות החתונה של קארי ובנוסף, באותו החודש קטעים של קארי וקאנון יחד שולבו בקליפ לשירה Bye Bye.
בשנת 2008 הופיעה קארי בתפקיד עצמה בסרט אל תתעסקו עם הזוהן. בסרט שרה קארי את הדגל זרוע הכוכבים וגילמה את עצמה לאחר מכן בסצנה הומוריסטית. לאורך כל הסרט דמותה מופיעה בהדפסי החולצות של השחקן הראשי, אדם סנדלר ובשילוב שיריה בפס הקול. ב- 2009 הופיעה קארי בשני סרטים של הבמאי המוערך לי דניאלס: "טנסי" ו"פרשס", המבוסס על הספר Push מאת הסופרת ספייר. בשניהם זכתה לביקורות טובות. אלבומה הבא, שייקרא Memoirs of an Imperfect Angel, ישוחרר באוגוסט 2009. הסינגל הראשון מתוכו הוא רצועת המיד-טמפו Obsessed
[עריכה] מריה קארי במצעד הבילבורד
מריה קארי הצעידה 18 שירים במקום הראשון בבילבורד, יותר מכל אמן סולו אחר בהיסטוריה. היא שנייה רק לביטלס עם 20 שירים במקום הראשון. היא האמן היחיד שהצליח להצעיד להיט בפסגה בכל שנה בעשור מסוים, וסך כל להיטיה שהו 79 שבועות מצטברים בפסגה - יותר מכל אמן אחר. One Sweet Day, הלהיט המשותף שלה עם Boys II Men, שהה 16
