אושר : בבליוגרפיה ויקיפדיה

[עריכה] עוצמת האושר ואורך זמן תחושת האושר
הצלחות אישיות שונות כמו גם הצלחות שבאות מבחוץ (כמו מציאת אהבה), מגוונות מאוד באורך האושר שנובע מהם, כמו גם בעומקו. הדוגמאות רבות הן. אבל מחקר מעניין ראוי לציון. כאשר נתנו לאנשים לבחור בין ממתק (=רע לבריאות והנאה מיידית) לבין הימנעות, הרי שתחושת ההנאה מאכילת הממתק הייתה חזקה יותר אבל קצרת מועד. ואילו התחושה הטובה הנלוית להתאפקות מהממתק, הייתה פחות חזקה, אבל נמשכה יותר זמן.

[עריכה] גורמי האושר
מחקרים רבים נערכו למצוא את הדברים שגורמים לאושר.
בין הממצאים הבולטים: כסף מביא פחות אושר ממה שאנו חושבים. מעבר לרמת הכנסה מינימלית, עלייה בהכנסה הממוצעת בארץ כמעט אינה מעלה את רמת האושר. למרות שבכל רמת הכנסה העשירים יותר מאושרים מעט יותר. הסיבה המרכזית היא שמה שקובע אינו רמת ההכנסה, אלא רמת ההכנסה היחסית ביחס לאחרים. ז"א מיקומו של האדם בטבלת השכר המקובלת באזור.

[עריכה] אושר כמטרה וכערך מוסרי
פילוסופים שונים טענו כי האושר הוא בעצם המטרה של בני אדם בעולם. טענה זו נכנסה באופן חזק יותר במאה השמונה עשרה, על ידי ג'רמי בנת'ם אשר טען כי המטרה המוסרית העליונה היא להביא לכך שיהיה מה שיותר אושר למה שיותר אנשים. בנת'ם טען שכל החקיקה והמדיניות צריכה להיעשות מתוך ההסתכלות הזו.
מתוך ראית האושר של כל בני האדם כערך עליון, טען ממשיך דרכו של בנת'ם, ג'ון סטיוארט מיל, שאפליה כלפי נשים אינה מוסרית שכן האושר של נשים חשוב לא פחות משל הגברים.
גם היהדות שמה דגש על האושר בחיים. חיים בשמחה הם ערך עליון, כפי שכתוב בתנ"ך בחומש דברים "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" וכפי שכתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים "האדם לא נברא אלא להתענג על ה', ולהנות מזיו שכינתו". כלומר ההנאה וההתענגות אינם פסולים, כפי שטוענת הנצרות, אלא חלק בלתי נפרד מעבודת האלוהים ובלבד שהם נעשים בדרך הראויה. ככל שרמתו הרוחנית של האדם גבוהה יותר, הוא יהנה יותר מדברים רוחניים ופחות מהבלי העולם הזה. האדם העליון, מתענג, כפי שאומר הרמח"ל, על ה' ונהנה מזיו השכינה ולכך צריך כל אדם לשאוף.

[עריכה] פסיכולוגיה חיובית
המיקוד המרכזי של הפסיכולוגיה היה לרפא מחלות נפש ולטפל בבעיות כאלה ואחרות. אולם בשנים האחרונות יש תנועה של פסיכולוגים אשר מתמקדים באיך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, ז"א לא איך למנוע דיכאון אלא איך לעורר שמחה או אושר.

[עריכה] משמעותה המילולית של המילה אושר
כמו מילים רבות בעברית, המילה "אושר" מקורה בתנ"ך.
בתנ"ך המילה אושר נובעת מהמילה אישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו, והוא נטול ספקות. לדוגמה